מה זה קילה? תסמינים ואבחון
בקע הוא בלט בדופן הבטן שנגרם בעקבות דחיפה של איבר דרך האזור הזה. הבקע הנפוץ ביותר הוא בקע מפשעתי שיכול להיות משני סוגים:
1. בקע פמורלי: בקע שמתרחש בתעלה הפמורלית, במקביל לכלי הדם המרכזיים ברגליים. ללא טיפול, בקע מהסוג הזה עלול לגרום לבעיות במעיים ואפילו לנמק במעיים.
2. בקע בתעלת המפשעה: הנפוץ מבין השניים: בקע שעובר במקביל לתעלת הזרע באזור המפשעה.
מלבד בקע מפשעתי, ישנם סוגי בקע אחרים, כמו בקע אפיגסטרי (מעל הטבור), בקע טבורי, בקע בצלקות (של ניתוחים קודמים) ובקע סרעפתי.
לבקע יש מספר תסמינים שחשוב להכיר כדי להכיר במצב ולטפל בו כראוי:
- תחושת כבדות באזור שיש בו בקע: בבקע מפשעתי תהיה תחושה של כבדות באזור המפשעה.
בליטה באזור הבקע: אם הבקע הוא מפשעתי, תהיה בליטה באחד הצדדים של עצם הערווה.- תחושת אי נוחות גופנית, בעיקר כאשר עושים פעילות גופנית מאומצת או נושאים משאות כבדים.
- בהקשר של קילה במפשעה, אלו שסובלים מהמצב יחוו נפיחות וכאבים באזור האשכים, וכן חולשה ולחץ במפשעה.
סיבוכים אפשריים של קילה
קילה הוא מצב שדורש טיפול מקצועי, ומהיר ככל שאפשר. כאמור, כאשר לא מטפלים בבקע בטני זה עלול להוביל לנמק. בנוסף, יכול להיווצר "בקע כלוא" (בקע שכולל איבר בטני בולט שלא ניתן להחזירו למקום). המצב עלול להוביל לתסמינים של חסימת מעיים וכן לנמק.
אבחון וטיפול בקילה
במהלך השירות הצבאי, ובייחוד ביחידות קרביות, חיילים מבצעים פעולות גופניות מאומצות רבות ונושאים משאות כבדים. כתוצאה מכך עלול להופיע קילה, שמפריע להמשך פעילות תקינה. בקע מפשעתי אינו מצב מסכן חיים, אך הוא כן דורש אבחון נכון וטיפול. מכיוון שעלולים להיווצר סיבוכים בעקבות בקע, חשוב לבצע ניתוח לתיקונו – בעיקר כאשר המצב לא משתפר בעצמו.
האבחון הראשוני של קילה צריך להתבצע על ידי צוות רפואי צבאי, ולאחר האבחון ניתן לעבור את הטיפול הנדרש. הניתוח אינו סבוך ומרבית בתי החולים בישראל מבצעים אותו באופן תדיר.
הגשת תביעה בעקבות בקע בצבא
תביעות נגד הצבא מאפשרות לקבל אחוזי נכות בעקבות מצבים רפואיים שנגרמו בעקבות השירות. אם חווים בקע במהלך ובעקבות השירות ניתן להגיש תביעה למשרד הביטחון ולקבל אחוזי נכות ופיצויים בגין המצב. כדי לעשות זאת יש להגיש תביעה דרך הצינורות המקובלים, ולהוכיח שישנו קשר סיבתי בין השירות/תנאי השירות ובין הפגיעה הגופנית הזו.
בשלב הראשוני יש לאסוף חומרים רפואיים על הבקע, לרבות צילומים, אבחון של רופא צבאי ואבחון של רופא אזרחי, אם ניתן היתר לכך. לאחר מכן יש למלא טופס תביעה נגד משרד הביטחון. הטופס כולל את פרטיו האישיים של התובע, וכן את נסיבות המקרה.
קצין התגמולים הוא הכתובת עבור הגשת תביעות נגד הצבא, ולאחר שאוספים את החומרים הנדרשים, יש להגישם לקצין התגמולים. לאחר בדיקת תיק התביעה, קצין התגמולים מעביר את התביעה למומחים מטעם משרד הביטחון. המומחים הם מומחים רפואיים שבודקים את הטענות בדקדוק, ובוחנים האם יש קשר בין השירות ובין הבקע.
חשוב להדגיש שלרוב בקע נגרם בגלל מבנה של שררי הבטן; חיילים שיש להם חולשה של דפנות הבטן מרגע לידתם יכולים להגיש תביעות על בקע, אבל ייתכן שלא יזכו בתיק.
למעשה, בקע לא נגרם בעקבות פעילות מאומצת, הבקע יכול להתפרץ בסמיכות לפעילות המאומצת. בכדי להיות מוכר במשרד הביטחון על בקע, נדרש התובע להוכיח שהבקע התפרץ בעקבות השירות הצבאי ולא די בכך שההתפרצות אירעה בזמן השירות הצבאי.
כדי להוכיח שהבקע התפרץ בעקבות השירות על התובע להוכיח פעילות אמיצה מאוד ומיד לאחר מכן הופעה של כאבים משמעותיים בבטן, ולעיתים עם טיפול ואבחנה קרובה לתחילת התסמינים.
כך או כך המומחים הרפואיים (במקרה הזה – מומחים בכירורגיה) צריכים להגיש את מסקנותיהם בחזרה לקצין התגמולים. אם המומחים יחליטו שאכן יש קשר נסיבתי בין הקבע ובין השירות, התיק יעבור לשלבים הבאים.
ועדה רפואית במשרד הביטחון
קצין התגמולים יעביר את התיק והמסקנות לוועדה רפואית, שבה ייקבעו אחוזי הנכות. בשלב הזה בתביעה חברי הוועדה בודקים את התביעה ואת מסקנותיה ומחליטים לכמה אחוזי נכות זכאי התובע.
במהלך הוועדה הרפואית התובע יעבור בדיקה קלינית על ידי רופא ועדה. המטרה היא לבדוק את המצב ולקבוע לכמה אחוזי נכות זכאי התובע. ישנם מקרים שבהם מחליטים בוועדה על אחוזי הנכות, וישנם מקרים שבהם נדרשות בדיקות נוספות (לפני המומחים בוועדה).
כך או כך כל חייל שמגיש תביעה נגד משרד הביטחון, כולל תביעות על בקע בצבא, זכאי לייצוג משפטי. עורך דין משרד הביטחון מלווה חיילים לאורך כל התביעה, ומציג ראיות באופן שתומך בטענות התובע.
בתום הוועדה יוחלט לכמה אחוזי נכות זכאי התובע, מה שמשפיע על גובה הפיצויים. במקרים רבים בקע לא גורם לנכות קבועה או בעיה גופנית ממושכת, כך שחשוב לבחון כל מקרה לגופו כדי לקבוע אם יש עילה לתביעה שתוביל לקבלת אחוזי נכות שמזכים בפיצויים.
