ד' חייל בודד ששירת בחיל התקשוב, ד' היה "נצנצן" ובלשון המעטה לא היה כל כך ממושמע.
לאחר כחצי משנה מהשירות, החל ד' לסבול מכאבים בבליעה, המפקדים שלו ידעו שד' מעוניין ל"עקוץ" את המערכת כדי לקבל גימלים ופטורים ולכן לא התייחסו לתלונותיו.
הכאבים לא חלפו, ד' המשיך להתלונן ולא קיבל התייחסות, המקסימום שניתן לו זה לפגוש את החובש במרפאה.
ד' החל לסבול מזיעה בלילה ותחושה של חולשה, עם זאת במהלך היום הצליח להתנהל פחות או יותר כרגיל.
לאחר תקופה של 3 חודשים נבדק ע"י לרופא המרפאה אשר הביא לו כדורים בשל טענה למחלה ויראלית.
ד המשיך לסבול מתחושה של עייפות וזיעה קרה בלילה, בכל הזמן הזה המשיך ד' להתלונן ולפנות למרפאה.
לאחר תקופה ממושכת של תלונות, בזמן שהוא סופ"ש בבית, ד' התעלף ופנה למיון, לאחר תשובות בדיקות הדם, הבין ד' לפי מבט הרופאים שמשהו לא טוב בכלל קורה אצלו.
לאחר מס' ד' הגיע רופא מתחום ההמטולוגיה אשר בישר לו על סרטן בדם בדרגה גבוהה שנמצא אצלנו בבדיקות.
אחרי כל ההלם ועם תחילת הטיפול, היה ברור לכולם שאם היה נבדק כמו שצריך כבר בתלונה הראשונה, ההישרדות של המחלה הייתה טובה יותר והמצב הרפואי שלו היה טוב יותר באופן משמעותי.
כיוון שהמחלה ההייתה מאוד חריפה נאלץ ד לבצע השתלה וטיפול אגרסיבי ביותר.
ד' פנה למשרדנו כדי שנייצג אותו בתביעה על רשלנות רפואית למשרד הביטחון.
למאמר מורחב בנושא רשלנות רפואית לחצו כאן.
היה ברור למשרדנו שמחלת הסרטן ממנה סובל ד' לא נגרמה בעקבות השירות הצבאי, עם זאת איחור האבחנה והרשלנות הטיפולית גרמה למחלה קשה בהרבה עם הישרדות טיפולית נמוכה יותר.
אם ד' היה מאובחן בשלב הראשוני של המחלה, סיכויי ההחלמה שלו היו גבוהים מאוד, ולא היה נזקק טיפול רפואי אגרסיבי במיוחד אשר גורם לפגיעות נוספות ולסיכונים לחזרה של המחלה בעתיד.
התביעה התנהלה מול משרד הביטחון, משרד הביטחון לאחר חוות דעת מטעמו הסכים להכיר ב50% מהנכות, נכות שנגרמה בעקבות הטיפול הרשלני של הצבא.
לאחר פניה לבית המשפט עם חוות דעת רפואית של מומחה המטולוג מטעמנו, משרד הביטחון הכיר בכל המחלה והשלכותיה הרבים (נכויות מוסבות) ולכן הופנה לקביעת אחוזי נכות בוועדה הרפואית.
היום ד' אחרי המחלה, עדין סובל מהנזקים הרפואיים והנפשיים שנגרמו לו בעקבותיה.
ד' מקבל היום קצבה וזכויות רבות ממשרד הביטחון אודות להכרתו כנכי צה"ל
