תקיפה מינית בצבא – הכרה כנכה או נכת צה"ל במשרד הביטחון
חייל או חיילת אשר עברו תקיפה מינית בצבא נמצאים בסיכון משמעותי לפתח הפרעה נפשית, פוסט טראומה בעקבות אותה הפגיעה. חשוב מאוד להכיר את הזכויות ולהגיש תביעה למשרד הביטחון בגין הנכות הנפשית שנגרמה בעקבות אותה התקיפה מינית בצבא, ההטרדה המינית או האונס.
רשימה של הפרעות נפשיות נפוצות בצבא
פגיעות נפשיות בעקבות שירות צבאי מהוות בעיה מתמשכת עבור חיילים רבים. כמו עם פגיעות גופניות, ניתן להגיש תביעה עבור פיצויים נגד משרד הביטחון כדי לקבל הכרה כנכי צה"ל, בגין פגיעות נפשיות. כיום יש מספר של הפרעות נפשיות בצבא שיכולות להתפתח בעקבות השירות, וכאן נגלה עליהן עוד, וגם כיצד להגיש תביעה בגינן.
הכרה כנכה צה"ל – השלבים
פגיעה במהלך השירות הצבאי עלולה להסיט את חייהם של נפגעים רבים. בין שמדובר בפגיעה גופנית או נפשית, נכות שנגרמה במהלך השירות הצבאי נופלת באחריות של כוחות הביטחון. במקרים האלו חשוב להגיש תביעה עבור הכרה כנכה צה"ל, ומטה נפרט את השלבים שצריך לעבור כדי לקבל הכרה ופיצויים.
נכות זמנית לעומת נכות קבועה במשרד הביטחון
במהלך השירות הצבאי עלולות להתרחש פציעות גופניות שונות. כדי לקבל פיצויים עבור הפציעות האלו יש להגיש תביעה למשרד הביטחון לפי הנהלים שנקבעו בחוק. השלב הסופי של התביעות הוא הוועדה הרפואית, שקובעת אחוזי נכות עבור התובע. במקרים מסוימים נקבעת נכות קבועה (צמיתה), בעוד שבמקרים אחרים הוועדה קובעת אחוזי נכות זמניים. הקביעה הזו משפיעה באופן ישיר על גובה הפיצויים ומשך תקופת הפיצויים. כאן נגלה מה ההבדלים בין נכות זמנית לנכות קבועה, וכיצד משרד הביטחון מבדיל בין שני המקרים האלו
פציעה במהלך חופשה מהצבא
פציעה של חיילים במהלך אימונים, פעילות מבצעית ופעילויות אחרות שקשורות לשירות הצבאי הינה תרחיש רווח. כאשר מתרחשות פציעה מהסוג הזה, החייל שנפצע זכאי להגיש תביעה לקבלת פיצויים. אולם, מה קורה כאשר מתרחשת פציעה במהלך חופשה מהצבא? גם במקרה הזה ניתן להגיש תביעה לפיצויים, אך חשוב להכיר את הדקויות והסייגים של פציעות מהסוג הזה.
תאונות עבודה במשטרה – מתי ניתן לתבוע את משרד הביטחון?
פגיעה במסגרת עבודה בכוחות הביטחון, לרבות המשטרה, מהווה עילה לתביעה וקבלת פיצויים. אולם, בעקבות ועדת גורן, שקמה בשנת 2009, חלו שינויים ותיקונים בחוק בנכים – בייחוד בכל הנוגע לשוטרים שנפגעו במסגרת עבודתם. אם עבדתם בכוחות המשטרה וחוויתם פציעה במהלך שירותכם, חשוב שתדעו באילו מקרים אתם יכולים להגיש תביעה נגד משרד הביטחון.
קריעת רצועה צולבת בצבא – טיפול וסיוע מול גורמי הצבא
פגיעות וחבלות במהלך השירות הצבאי הן לא אירוע נדיר. אחת הפציעות הנפוצות ביותר, בייחוד אצל חיילים קרביים, היא קריעת רצועה צולבת. נזק לאזור הזה בברכיים מוביל פעמים רבות לניתוח והליך שיקום ממושך, ולעתים אפילו לשחרור מוקדם מהצבא. המוגבלות שנגרמת כתוצאה מקריעת רצועה צולבת מונעת מאלו שסובלים מהפציעה לנהל אורח חיים ללא הפרעה. כדי למנוע בעיות חמורות, יש לטפל בבעיה בהקדם, וכן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון כדי לקבל אחוזי נכות ופיצויים על פי חוק.
בקע – התסמינים לזיהוי וטיפול מול הצבא
בקע, הידוע גם כקילה או הרניה, הוא מצב רפואי שעלול להיגרם במהלך השירות הצבאי. בקע נגרם פעמים רבות בסמיכות להרמת משאות כבדים ופעולות אחרות, וישנם חיילים שסובלים מהבעיה במהלך שירותם הצבאי. כמו פציעות אחרות שמתרחשות במהלך השירות, ניתן להגיש תביעה נגד משרד הביטחון בגין בקע. כאן נסקור את התסמינים של קילה, ומה צריך לעשות אם הבעיה נגרמת בגלל השירות.
שלבי התביעה במשרד הביטחון
אלו המשרתים במשרד הביטחון חשופים לפגיעות שעלולות להתרחש במהלך שירותם. למרבה הצער, מדי שנה יש מקרים רבים של פציעות ומחלות בצה"ל ומוסדות אחרים במשרד הביטחון. כאשר זה קורה, חשוב להגיש תביעה נגד משרד הביטחון לפי השלבים הנדרשים. אם אתם שוקלים להגיש תביעה שכזו, חשוב שתכירו את שלבי התביעה במשרד הביטחון מה עליכם לצפות.
רשלנות רפואית בצבא: מה עושים במקרים של טעות רפואית?
חיילים רבים נתקלים בתופעה מוכרת מאוד בצבא: הם הולכים לרופא ומתלוננים על בעיה, הרופא – שנתקל בלא מעט קריאות "זאב, זאב", לא מספק להם את האבחון/הטיפול הנכון. כתוצאה מכך – הבעיה הרפואית רק הולכת ומדרדרת. למרבה הצער מדובר בסוג אחד בלבד של רשלנות רפואית בצבא שמספריה מפתיעים. במקרים הללו ניתן להגיש תביעה נגד הצבא על רשלנות, וחשוב לדעת בדיוק מה זכויותיכם במקרים הללו.